페이지 이미지
PDF
ePub
[ocr errors][ocr errors][merged small][merged small]

הַמֶּלֶךְ יוֹשֵׁב עַל־פֶּס תִּפְאָרָה הַהֵיכָל מָלֵא פַּחוֹת וּסְגָנִים, אַלְפִי מְנֹרוֹת שָׁם יוֹפִיעוּ נְהָרָה עַל־מִשְׁתֶּה גָדוֹל מְאֹד, מִשְׁתֵּה שְׁמָנִים; אַלְפִי כסות, גְּבִיעֵי וְהַב פַרְוָיִם קָדְשִׁי יְהוּדָה, מַחֲמַבֵּי בַת־עָיִן הוּבָאוּ מֵהֵיכַל אֱלֹהֵי שָׁמָיִם עֲרֵלִים מְנַאֲצִי שַׁדַּי מָלְאוּ יָיִן

עוֹדָם הִנְגִים, תַּאֲוָתָם נִהְיָתָה וְהִנֵּה פִתְאֹם אֶצְבְּעוֹת יָד נַעֲלָמָה ממוּל הַכֹּתֶל נַגְלֹה נִגְלָתָה וכמו עַל־פְּנֵי החול הָרְתָה שָׁמָּה; האֶצְבָּעוֹת נִדְמוּ אֶל־אֲצבְּעות איש , פַּס־יָד כִּגְדוּעָה מִזְרוֹעַ בָּבֶר, וּכְעֵט סוֹפֵר מָהִיר כָּתְבָה קַל חִישׁ בִּדְבַר מַטֶה קסֶם חוֹבֵר הָבֶר.

[ocr errors]

הַשָּׁלִיט רָאָה, אֲחָזַתּוּ עַצְבֶת כְּמץ הָרִים עָפוּ בִּילוֹ וּשְׁשוכר, עַל־עֵינָיו תָּלִין חֶשְׁכַת צַלְמָוֶת קוֹלוֹ יִרְעַד - וִימַכֵּל בִּלְשׁוכר: יקְרְאוּ לַכְּבוֹנִים, קָסְמִים העידו , כָּל־חרְטְפִים וַאֲשָׁפִים הָבִיאוּ אֲשֶׁר כְּתָב כּוֹרָא זֶה לִי יַגִּידוּ רָז מִכִּין שמחת גילי הפריעוּ !••

[ocr errors]

Chaldea's seers are good,

But here they have no skill; And the unknown letters stood

Untold and awful still. And Babel's men of age

Are wise and deep in lore; But now they were not sage,

They saw-but knew no more.

A captive in the land,

A stranger and a youth,
He heard the king's command,

He saw that writing's truth.
The lamps around were bright,

The prophecy in view; He read it on that night,

The morrow proved it true.

“Belshazzar's grave is made,

His kingdom pass'd away, He, in the balance weigh’d,

Is light and worthless clay. The shroud, his robe of state,

His canopy the stone; The Mede is at his gate!

The Persian on his throne!"

אַף כִּי־גָדְלָה חָכְמַת חֹזֵי־בָבֶל אַךְ הַפַּעַם מִדָּעת נִבְעָרוּ, גלות סוד מִכִּין אֵל יָגְעוּ הָבֶל חתמות סתמות עדן בשארוּ ; בִּינַת זִקְנֵי כַשְׂדִּים מְאד עמקה עַל־כָּל־חַכְמֵי קֶדֶם בָּהּ יִתְבָּאוּ , אֶפֶס עַתָּה הִסְתַּתְּרָה, חָמָקָה, יחזר הֵיטֵב

וּמָה בַּל־יִדֶער!

אכן מבני גלי אָרֶץ יְהוּדָה שָׁם נִמְצָא אִישׁ צָעִיר רַב־הבְּיון , מצות־מלך שמר נצר תעוּדָה בָּא, רָאָה וַיָּבֶן קשְׁטְ חדירן ; הַבְּכֹרוֹת נָגְהוּ בָעז וָחָיל עַל־כְּתָב הִנְבִיאָה, עֵתדת תודיע , הוּא הִגִּיד פִּתְרוֹן כַּחֲצוֹת הַכָּיל השחר על־אמתו אור הופיע!

מֵאֶתְמוּל עָרוּךְ לְבַלְשַׁאצַּר קֶבֶר ממשלתו עָשְׂתָה לָּה כְּנָפַיִם, שקול שקָלוּהוּ לֹא בְמֹאזְנֵי גֶבֶר כַּדָּק יִטול וּכְשַׁחַק מאזְנָיִם; אֶל־תַּכְרִיךְ מַת נֶהְפַּךְ לְבוּשר תכלת למצבת אבן הדֶר אַפּרייכר הַמָּדִי עֹמֵד כְּבָר עַל־הַדְּלת הפרסי יָרֵשׁ כָּסאו נגארבר !

3

XVII.

SUN OF THE SLEEPLESS!

Qun of the sleepless! melancholy star!

Whose tearful beam glows tremulously far, That show'st the darkness thou canst not dispel, How like art thou to joy remember'd well! So gleams the past, the light of other days, Which shines, but warms not with its powerless rays; A night-beam Sorrow watcheth to behold, Distinct, but distant-clear-but, oh how cold!

XVIII.

WERE MY BOSOM AS FALSE AS THOU DEEMÄST

IT TO BE.

W

ERE my bosom as false as thou deem'st it to be,

I need not have wander'd from far Galilee; It was but abjuring my creed to efface The curse which, thou say'st, is the crime of my race.

If the bad never triumph, then God is with thee!
If the slave only sin, thou art spotless and free!
If the Exile on earth is an Outcast on high,
Live on in thy faith, but in mine I will die.

I have lost for that faith more than thou canst bestow,
As the God who permits thee to prosper doth know;
In his hand is my heart and my hope-and in thine
The land and the life which for him I resign.

XVII.

לְנֹגַהּ הַיָּרֵחַ. שֶׁמֶשׁ לִנְדוּדֵי שֵׁנָה, קָדַר הלֵךְ יָרֵח! קַבֵּיךְ מָלְאוּ דֶמַע, בְּרֶטֶט אוֹרְךָ זוֹרֵחַ, תִּרְאֶה אֲשׁוּן חֹשֶׁךְ, אַךְ לַהֲפִיצוֹ קְרָנִיךְ רָפוּ ; מַה־תִּדְמֶה אֶל־זִכְרוֹן וְמֵי טוֹבָה שֶׁכְּבָר חָכָפוּ: כָּכָה יָאִיר הֶעָבָר בִּשְׁבִיב יָמִים קַדְמוֹנִים גַּם בְּנָגְהָם – הם לֹא יִתְנוּ קַבֵּין אֵין־אוֹנִים; לְאוֹרְךְ יֶלֶךְ אֲכוֹשׁ דְּאָגָה כִּי־תִגְמֹל שְׁנָתֵהוּ, יחזֶה אוֹר בָּהִיר וְצַח, אַךְ רָחוֹק וְקַר הִנֵּהוּ !

XVIII.

לאדום.

כִדְבָרְךָ לֵב עָקב לִי, בַּשָּׁוְא דָבַקְתִּי מֵאֶרֶץ חֶמְדָּה כַּיּוֹם נְדוֹד לֹא הִרְחַקְתִּי; עֲזוֹב דָּתִי לוּ הוֹאָלְתִּי – רֶגַע תָסוּר הַקְלָלָה עַל־דִּעְתְּךָ תִּרְבַּץ בְּעַמִּי, בְּנחֲלָתִי הָאֲמֵלָלָה. אם־זֶד לא יעז מֵעוֹלָם, אוֹת כִּי אֵל יִרְצֶה , אִם רַק עֶבֶד יִפְשׁע, אוֹת כִּי זַךְ וְיָשָׁר פָּעָל אִם בִּגְלוֹתִי מֵאַרְצִי גַם־מִשָּׁמָיו יָה בִּרְשָׁנִי וְיָה בְדָתְךָ אַתָּה, אַךְ בְּדָתִי אָמוּתָה אָנִי!

רַב יֶתֶר תַּתִּי בְעַד־דָּתִי מֵאֲשֶׁר לִי תּוּכָל תֵּת, זאת יֵדַע אֵל עֶלְיוֹן חֲכָכָךְ הַמְשֵׁל וּשְׁאֵת; רוּחִי וְתִקְוָתִי רַק בְּיָדוֹ לַפְקִיד חַשְׁתִּי וּבְיָדְךָ אַרְצִי וְחַכָּר – בִּנְדָבָה לוֹ הִקְדַּשְׁתִּי!

3*

« 이전계속 »